Jon Kabat-Zinn כדאי להבהיר כמה דעות נפוצות ואי הבנות לגבי מדיטציה: מדיטציה נחשבת הצורה הטובה ביותר לנוכחות מלאה ברגע נתון. זו אינה טכניקה או אוסף של טכניקות. מדיטציה היא דרך להיות. אין הדבר אומר שאינן שיטות וטכניקות הקשורות לתרגול מדיטציה, למעשה, יש מאות כאלה, ואנחנו נשתמש בכמה מהן. אבל בלי להבין שכל הטכניקות הן הכוונת כלי הרכב שלנו שמצביע על דרכי הוויה, דרכים של פיתוח מערכת יחסים עם הרגע הנתון ועם התודעה שלך מתוך החוויה שלך. מדיטציה אינה הרפיה. אין הדבר אומר שמדיטציה לא מלוו

על פי היוגה סוטרה של פטאנג'לי קיימים שמונה שלבים ליוגה, בדרך לטיהור ולגילוי ה׳עצמי המוחלט'. הסוטרות משמשות כהנחיות ל׳חיים משמעותיים ותכליתיים׳. הן המרשם להתנהגות ערכית ומוסרית כאחד, כמו גם משמעת עצמית, ומכוונות את תשומת לבך לבריאותך ולרווחתך. יאמה – הם סטנדרטים אתים אוניברסלים ומתמקדים במשמעת החברתית אשר מנחה אותנו במערכות היחסים עם האחר. אלו הקווים המנחים את פעולותינו אל מול העולם. אהימסה – אי אלימות, המנעות מפגיעה בכל היצורים החיים – במחשבה, במילה או בפעולה. סאטייה – אמירת

יש הרואים ביוגה תרגול אשר ממוקד בגוף שמטרתו גמישות, חיטוב השרירים, הגברת כוח, שיפור האיזון ושיווי המשקל ומציאת הקלה למתחים. בעוד שהיוגה אכן תורמת לשיפור כל אלו, זהו מבט מצומצם על כל מה שיש ליוגה להציע. המטרה האמיתית של תרגול יוגה היא פיתוח קשר עם העצמי שקיים עמוק בתוך הליבה שלנו, המכונה ג׳יוואטמן (נשמה אינדיבידואלית). ג'יוואַטמן הוא אחדות של אטמן, הנשמה העליונה, או ברהמן, זו שנמצאת שם תמיד, ומקרינה אין סוף אנרגיה של שלום, אהבה וחמלה. לטענת האופנישדות, הטבע האנושי, או הפרקריט

מקור: אד ודב שפירו - בחינה של סיבות ומכשולים נפוצים. תרגום חופשי שלי מה יש במשהו פשוט כמו לשבת בשקט ולהתבונן על נשימתנו המעורר חרדה, פחד ואפילו עוינות? לא משנה כמהמחקרים מוכיחים את הערך המנטאלי, הרגשי והפיזי של השקט, נראה שיש מספר גדול יותר של אנשים שמסרבים לנסות. מדיטציה יכולה להיות מאתגרת, ועל אחת כמה וכמה אם איננו בטוחים מדוע אנו מתרגלים אותה. זה עשןי להיראות מוזר מאוד לשבת רק להקשיב לפטפוט הבלתי פוסק בראש שלנו, ואנחנו נוטים להשתעמם בקלות אם אנחנו לא עושים שום דבר במשך זמ

שימוש ב ”רבעון השניה הקסום“ - בחירה להיות נוכח / טארה בראך Tara Brach (from Finding True Refuge) חוקרת המוח ג'יל בולט טיילור מסבירה כי אורך החיים הטבעי של רגש - הזמן הממוצע שלוקח לו לנוע דרך מערכת העצבים והגוף - הוא רק דקה וחצי, כלומר תשעים שניות בלבד. לאחר מכן, נדרשות מחשבות כדי לשמור על הרגש פעיל. לכן כשחוקרים מדוע אנחנו נתפסים למצבים רגשיים כואבים כמו חרדה, דיכאון או זעם, התשובה נמצאת בזרם האינסופי של הדיאלוג הפנימי. מדעי המוח המודרניים גילו אמת בסיסית: נוירונים שנשלחים יח